יום חמישי, 4 בדצמבר 2008

מישורים

מסלולי המישורים של אימוני פתיחת העונה הם השנואים עלי ביותר. ההתמודדות הבלתי פוסקת מול רוחות המישורים אינה טבעית לי.
יש רוכבים שבאופן מסורתי פורחים בשלב הזה של העונה. המישורים מתגמלים רוכבים גדולים פיזית. בניגוד לעליות, למסה יש משמעות פחותה במישורים וגם רוכבים עם משקל עודף יכולים להתבלט בהם.

אילן אולמן (המאמן שלי), נתן לי הוראה לשמור על הספק (וואטים) קבוע וסיבובי רגליים מהירים לאורך כל האימון. אחרי השעה הראשונה אני ממצא את העניין אך מבין שעלי לחרוק שיניים ולהתמיד. נדמה לי שמרכיב הכושר הדומיננטי באימון הזה הוא החוסן המנטאלי.
בעודי נאבק ברוח הצד העזה מכיוון נמל אשדוד, אני מפנטז על הרים וגבעות...

מאמץ הטיפוס המונוטוני קוסם לי הרבה יותר מכל רכיבת מישורים מהירה.
האוויר הדליל, נוף ההרים, תחושת הכיבוש ממרומי הפסגה... זה נשמע כמעט רומנטי.


נדמה שכל שעלי לעשות הוא לשאת את משקל גופי במעלה ההר... מה זה לעומת ההתמודדות עם רוחות מטורפות שמאיימות להעיף אותי אל מרכז הכביש?!

אני מוריד את הראש וממשיך ללחוץ.
לעת עתה, עלי להתאפק. הטיפוסים שמורים לשלב מתקדם יותר בתוכנית האימונים. המאמץ הפיזי הכרוך באימוני העליות, עשוי להביא אותי לכושר גופני גבוה מידי לשלב הזה של העונה.

אילן רוצה שאהיה "רוכב שלם"... "Completo" – לפי הגדרתו. כדי שאוכל לנצח מרוצים אל מול זירה תחרותית רחבה, עלי לשכלל את יכולותיי ולהתבלט בכל תוואי דרך.
אחת הדרכים להשתפר בתחום הזה הוא לשלב בתוכנית האימונים רכיבה במישור מאחורי קטנוע – שתפקידה לדמות רכיבה במהירות גבוהה (כמו בתוך דבוקת רוכבים).

כשאהיה מסוגל להתמיד במהירות גבוהה לאורך זמן, יהיה עלי לחדד את יכולות הקצה;
היכולת לרכב "נגד השעון" על קצה גבול היכולת, לברוח בעלייה תלולה, להתפוצץ בספרינט סיום עוצמתי...
אני רוצה ללכת על כל הקופה כבר עכשיו, אבל מתאזר בסבלנות ודבק במלאכת בניית היסודות.
בינתיים, נראה שגם מזג האוויר משתף פעולה עם התוכנית כי כבר דצמבר ואין כל זכר לגשם...

אין תגובות: