מחנה אימונים בגובה...

הימים בליוויניו חלפו לי מהר מידי. הקסם האדיר של המקום הזה – על שלל האטרקציות שהוא מציע בשילוב עם החברה של דרור, הפכו את השהות שלי בליוויניו למהנה במיוחד. כשאני חושב על מגוון החוויות שעברתי שם, אני מתקשה להאמין שכל זה נדחס לתקופה של שבועיים.

בשבועיים שביליתי שם, התאפשר לי לשלב בין אורך חיים של ספורטאי מקצועני לזה של תייר בחופשה חווייתית במיוחד. סדר היום שלי בליוויניו כלל יקיצה באיזור שעה שמונה, ארוחת בוקר ו"סשן אינטרנט" בלובי של מלון TEOLAהסמוך לדירה של דרור. פיאוטרה וסוניה, הפולנים שמנהלים את בית המלון, דאגו לפנק את דרור ואותי בכוסות תה צמחים, בעודינו מתעדכנים בחדשות מהארץ. בשעה AM10:00 כבר היינו בדרכנו לכביש הגלריות, בו התאספו בקביעות כל רוכבי האיזור בשעה זאת. לאחר שעה של רכיבת חימום, נהגנו לרכב לעליות של Passo Forcola, Passo Bernina ו-Trepalle שבהם ביצענו ספרינטים, אינטרוואלים ותרגילים שונים שהמאמן (הסאדיסט) של דרור, Benoit Naff, הורא לו לעשות.

השעות שאחרי האימון הוקדשו לשנת צהריים שאחריה נהגנו לבחון מקרוב את האטרקציות שמציעה ליוויניו לקהל מבקריה.

כך, בין היתר, מצאתי את עצמי גולש על אבוב במורד מגלשה יבשה, לצד עשרות ילדים איטלקים שצווחים בהתלהבות ודרור אחד שצווח שם לא פחות...

כך גם מצאתי את עצמי אחר צהריים אחד תלוי בין שמיים וארץ, כשלגופי רק רתמת טיפוס וכמה טבעות אבטחה בגובה של עשרה מטרים מעל הקרקע.

האנרגטיות האינסופית של דרור, גרמה לי לגוון את שגרת האימונים האפורה ולהנות מחוויות שבדרך כלל לא מתאפשרות לי במהלך שגרת החיים באירופה.

אפילו כתב ערוץ ספורט 5 ("אספקרמן" בשבילכם) שהגיע לבקר אותנו בליוויניו, נכנע ללחציו של דרור והתמודד באומץ עם מסלול האימים של פארק החבלים האתגרי של ליוויניו. דרור מצידו, המשיך לצווח בהנאה אחרי כל מעבר אומגה משמר שיער והכריז בהתלהבות "אתם חייבים לנסות את זה, יעוף לכם התחת!"...