התאקלמות

כמעט חודשיים עברו מאז הפעם האחרונה בה עברתי בביקורת הדרכונים בנתב"ג.

בעונה האחרונה, כבר התחלתי לפתח סנטימנטים כלפי המקום הזה...
החום של ישראל באולם קבלת הפנים, הפגישה המחודשת עם בני משפחתי והנסיעה איתם ברכב אל הבית שבמודיעין, מעוררים בי התרגשות בכל פעם מחדש.

בפתח הבית, מקבלת את פניי כרזת ענק – פרי יצירתם של ניצן ושיר (אחי ואחותי המקסימים): "רן, ברוך הבא הביתה!".
כי בית, כמו שאמא אומרת – יש רק אחד.

כמה שעות אחרי הנחיתה, זה מכה בי.
כשמסתיים תהליך פירוק המזוודות וגם מבול הטלפונים דועך, אני פתאום מבין שסדר חיי עומד להשתנות.
ממציאות שבה הרכיבה היא מרכז חיי, אני צריך עכשיו לחלק את תשומת ליבי. ההימצאות בקרבת המשפחה, החזרה לשירות הצבאי, מוסכמות החברה והקולות הפנימיים שעולים בי...
אני מרגיש שעלי לערוך שינויים ולהתאים את סדר היום שלי למציאות החדשה שאליה הגעתי.

חלק ממני מבקש עוד קצת זמן להתאקלם, להתרגל למצב החדש, לעכל אותו;
ואילו החלק האחר שבי מפציר להזדרז, למצוא עבודה, להתחיל ללמוד, לדאוג לעתיד...

בעוד שבספרד אני רוכב אופניים במשרה מלאה, בישראל אני גם בן ואח וחייל וסטודנט... המעבר הפיזי לישראל, הופך את הרכיבה למשימה אחת מיני רבות לאורך היום.
בספרד נהגתי למלא את הזמן הפנוי בקריאת ספרים, צפייה בסרטים ורביצה פסיבית על חוף הים.
הקול שבראשי, אמר לי אז שעליי לנוח, להתאושש, לנקות את הראש משגרת האימונים ומעומס המרוצים השוחק...

ההימצאות בחברת רוכבי קבוצתי - בני גילי ששותפים לחלום הרכיבה המקצוענית, אפשרה לי את השקט הנפשי הנחוץ כדי להתנהל בשגרה שכזאת.
הקבוצה מימנה את כל הוצאות המחיה והצוות המקצועי של הקבוצה נתן מענה לכל צרכיי (והרבה מעבר להם). כל שנותר לי לעשות הוא להקדיש את כל כולי לרכיבה תחרותית.

בחזרה למציאות; ההתאקלמות בארץ דורשת ממני לבחור מחדש את הערכים שלפיהם אני מנהל את חיי. בפרק הזמן שבין סיום עונת מרוצים אחת לזו שאחריה, אני עושה בירור עצמי.
מדוע אני בוחר ברכיבה תחרותית? לאיזה מטרות אני מכוון ומה נדרש ממני לעשות כדי להשיג אותן?
התהליך הזה דורש ממני אותנטיות מלאה.
מחויבות - בעיני, היא הרבה מעבר לפיזור סיסמאות לסובבים אותי; אל מול מסך המחשב, קל להצהיר על חזון של מדליה אולימפית, טור דה פראנס וקריירת רכיבה מקצוענית – Full board.
המחויבות האמיתית לעשייה באה לידי ביטוי באימונים על הכביש, ברגעי הכאב בתחרויות, באמונה הפנימית שההשקעה תשתלם בסוף...

ככל שעוברים הימים והעונה החדשה מתקרבת, אני כבר לא זקוק להסברים.
אני מרגיש בתוכי את הכוח הממגנט של היעדים שהצבתי ומפרגן לעצמי על זה שאני הולך בכל הכוח אחרי משאת נפשי.

זה מה שעושה לי טוב ובזה אני מתמקד.