בקבוצה המקצוענית של סאונייר דובאל, יש דמות אחת שאי אפשר לפספס...
קוראים לה חוזה לואיס באטוס, והדמות היא בעצם הוא – רופא הקבוצה.
חוזה מריה באטוס הוא אדם קטן קומה, במונחים יבשים. כמה קטן? מטר ארבעים ואחת וחצי אם תרגישו מספיק בנוח לשאול אותו.
אם נדמה לכם שפרט שולי כמו מרחק אנכי מהאדמה הופך את "באטוס" (כפי שקוראים לו הרוכבים) לדמות נחבאת אל הכלים, חשבו שנית.
הוא נמצא בכל מקום, שומע כל דבר ומגלה בקיאות בכל עניין. הוא צובט רוכבים ומעיר להם שהם נראים שפופים ושילכו זקוף. הוא מעיז לומר להם מה שאפילו מנהלי הקבוצה ומשלמי המשכורת לא מעיזים.
אם נדמה לכם שפרט שולי כמו מרחק אנכי מהאדמה הופך את "באטוס" (כפי שקוראים לו הרוכבים) לדמות נחבאת אל הכלים, חשבו שנית.
הוא נמצא בכל מקום, שומע כל דבר ומגלה בקיאות בכל עניין. הוא צובט רוכבים ומעיר להם שהם נראים שפופים ושילכו זקוף. הוא מעיז לומר להם מה שאפילו מנהלי הקבוצה ומשלמי המשכורת לא מעיזים.
ריקרדו ריקו דופק איחור אופנתי ונזכר להגיע לאולם ארוחת הערב, כשרוב הרוכבים כבר בשלב הקינוח. אף אחד לא מעיז לפצות את פיו וכולם מברכים אותו לשלום בחיוך. רק באטוס זה, לא דופק חשבון; "הלכת לאכול עם קבוצה אחרת?" הוא שואל בקולי קולות וסוחף אחריו גלים של צחוק.
המפגש הראשון שלי עם באטוס היה בבוקר יום חמישי, 12 שעות אחרי שנחתתי באיטליה.
באטוס דפק על דלת חדרי בבית המלון בוורזה בחוזקה.
סגרתי את הספר שקראתי ומיהרתי אל הדלת שנפתחה לעברי.
"אני באטוס וגם אני יהודי" הוא בישר לי בשמחה.
ניסיתי לעכל את המידע, אך בטרם הספקתי להגיב, הוא שלף את מכשיר הסלולארי, דפדף בו וכשמצא מה שחיפש התפרש חיוך רחב על פניו. ברקע התחילו להתנגן צלילי "התקווה".
ניצבתי מולו המום והתלבטתי אם לצחוק או לבכות.
באטוס, שהבין כנראה שלא יוכל להתחמק מבלי להסביר את עצמו, סיפר לי שיש לו חיבה מיוחדת לישראל ולדת היהודית. למיטב ידיעתו – אם אביו הייתה יהודית ולו יכול היה לבחור – היה בוחר להיות יהודי ללא ספק.
כמעט והצעתי לו לשקול להתגייר אך הוא הקדים אותי והציב בפניי רשימת שאלות שגרמה לי לתהות אם יש לו קרובים בבני ברק ("לא, אני לא שומר בשבת", מצאתי את עצמי עונה לו...)
בהמשך, התגלה באטוס כאחד משחקני המפתח בקבוצה. הוא בן 51, גר באלבסטה שבדרום ספרד ומבלה קרוב ל-150 יום בשנה עם הקבוצה במרוצים ברחבי אירופה.
זה, כשלעצמו – לדבריו, נותן לו אישור רשמי להתנהג ככל העולה על רוחו – בהתאם לאווירת המרוצים.
הוא דובר ספרדית, איטלקית, צרפתית ואנגלית וברגענחרדתי לגלות שאפילו מעט עברית ("ברוך מוציא לחם" הוא אומר לי ליד שולחן ארוחת הערב ואני תוהה למה עלי לצפות כעת...)
הרוכבים מחזיקים ממנו "אליל" וטוענים שהוא משמש גם כפיזיוטרפיסט ופסיכולוג בשעת צרה.
מה שבטוח – באטוס עושה לנו אחלה "לובי" בקרב רוכבי הפרו-טור....
אולי מישהו באיגוד האופניים הישראלי רוצה לאמץ אותו?
:-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה